העמק דבר על דברים כ״ד:ב׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על דברים כ״ד:א׳ העמק דבר על דברים כ״ד:ג׳ »

2 יבמות פתח ↗

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב יְהוּדָה מֵרַב שֵׁשֶׁת: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּיסֵּת, וּמֵת, צָרָתָהּ מַהוּ? אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר טוּמְאָה בְּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ הוּא דִּכְתִיבָא — צָרָתָהּ כְּמוֹתָהּ.

3 שולחן ערוך, אבן העזר פתח ↗

אם נתגרשה מן האירוסין מותרת לתובעו לדין ולדור עמו ואם היה לבו גס בה אף מן האירוסין אסור:

2 ויצאה מביתו. הוא מיותר גם והלכה מיותר ומה מקרא חסר ושלחה מביתו והיתה לאיש אחר. אלא בא ללמדנו ד״א דהליכה זו היינו השתדלות לבא לאיש אחר ולימד הכתוב שכ״ז שלא נתגרשה ויצאה מבית אישה ממש לא תלך לראות איש אחר. אע״ג שיודעת שעומדת להפטר מבעלה מ״מ היא פריצות וכדאיתא בשוחר טוב שמואל שנתגנתה אביגיל במה שנתנה עיניה על דוד בעוד נבל אישה חי אע״ג שידעה שימות מ״מ הוא פגם:

3 והיתה לאיש. משמעו אירוסין. והכי דעת חכמים דר׳ יוסי בן כיפר ביבמות די״א:

« העמק דבר על דברים כ״ד:א׳ העמק דבר על דברים כ״ד:ג׳ »